אמא ואבא היקרים, איני מוכן עדיין!

אמא ואבא יקרים, אני מרגיש את האהבה והדאגה הרבה שלכם כלפיי, אבל יש משהו חשוב שאני רוצה שתדעו: כשאתם לוקחים אותי איתכם במנשא הפופולארי אני עומד אנכי לכוח הכובד וזה לא מרגיש לי טוב.

זה לא נוח לי וזה עדיין לא מתאים לי מפני שכוח הכובד יוצר לחץ ועומס לא תקין על החוליות שלי. אני עדיין לא מוכן להתמודד עם כוח הכובד!

אם מנח אנכי היה מתאים בשלב כה מוקדם בחיי, ודאי הייתי יוצא מהרחם ועומד מיד, אבל עמוד השדרה שלי אינו בשל עדיין לעומסים ואני זקוק למנשא בו אני מעורסל בחיקכם בהרמוניה, בדיוק כמו ברחם, שם חשתי מוגן ובטוח, שם לא התבקשתי להתמודד עם כוח הכובד כלל, שם חוויתי איזון ושלווה.

אמא ואבא היקרים, השאירו את המנשא החדש שקניתם בארון, ואל תוציאו אותו משם עד שיגיע הזמן. עד שאשב ישיבה עצמאית בנוחות וללא תמיכה, כי רק אז מנשא אנכי יתאים לי! רק אז, אני ארגיש בנוח כשגופי נתון במצב מאונך מבלי לאתגר את עמוד השדרה שלי.

בבקשה, אל תיכנעו לסביבה, לאופנה, לפרסום ולשיווק של יצרני המנשאים. היו קשובים אליי, לקצב שלי ולצרכים שלי, וזכרו שלכל דבר יש את הזמן שלו.

אני יודע ומרגיש שאתם אוהבים אותי ורוצים את הטוב ביותר עבורי, תמיד.

ממני, התינוק שלכם.